קבלת ערעור חברה כנגד עיריית חיפה בגין בטול פטור ודרישת אגרת ביוב רטרואקטיבית למתחם "חוצות המפרץ" במפרץ חיפה

1.         עתירה נגד החלטת המשיבה מיום 19.8.08 לפיה בוטל פטור שניתן לעותרת מתשלום אגרת ביוב מכוח ההוראה שבס' 3 לחוק עזר לחיפה (אגרת ביוב), תשל"ו-1975 (להלן - חוק העזר).

2.         העובדות, בעיקרן, הצריכות לענייננו, הן אלה:

            העותרת מחזיקה במתחם "חוצות המפרץ" בסמוך לצומת "וולקן", במפרץ חיפה. המתחם כולל מבנים שונים המשמשים למסחר וכן שטחים פתוחים, ובהם גינות, דשאים וכדומה. חלק מן המבנים מושכר לשוכרים שונים, ואספקת המים אל המתחם כולו נעשית באמצעות מד מים ראשי, המשמש את העותרת, ולשוכרים השונים מסופקים המים באמצעות מדי מישנה.

            חוק העזר קובע (בסעיף 2 שבו) כי מחזיק בנכס המחובר לרשת הביוב של העירייה ישלם אגרת ביוב בשיעור שנקבע בתוספת לחוק "לפי כמות המים המופקת או המסופקת לנכס".  סעיף 3 של החוק קובע פטור מאגרת הביוב, כדלקמן:

"3. על אף האמור בסעיף 2 לא תובא בחשבון בחישוב האגרה כמות מים שלא הוזרמה לרשת הביוב של העירייה וישתמשו בה להנחת דעתו של המהנדס לאחת המטרות האלה: (1) השקאת גינות; (2) צורכי תעשייה או מלאכה, אם מים אלה אינם מוזרמים למערכת ביוב ציבורית."

            לשם יישום הפטור והענקתו, קבעה העירייה המשיבה "נוהל: פטור חלקי מאגרת ביוב  - בהתאם לחוק העזר העירוני" (נספח ד' לתשובת המשיבה). לפי האמור בנוהל על מבקש הפטור לפנות למכון התקנים והפטור ייקבע לאחר אישור של מנהל אגף המים בעירייה לאור תוצאות בדיקת סקר של מכון התקנים.  בסעיף 6 של הנוהל נכתב כי "הפטור ינתן ל-5 שנים. לאחר תום התקופה יוכל מבקש הפטור להגיש בקשה לחידושה כנ"ל ובדיקה חוזרת של מכון התקנים או אישור."

3.         לאחר בדיקות שנערכו בין היתר על ידי מכון התקנים, נמצא כי  הערכת נפח המים שאינם מסולקים לביוב במתחם האמור, עומדת על 27.7% מצריכת המים הכוללת. לאור זה הודיעה העירייה המשיבה (ראה נספח ה' לעתירה מיום 12.9.01) לחברת מקורות אשר לקופתה משולמת התמורה בעבור המים הנצרכים, כי "בהתאם לדו"ח מכון התקנים שהוגש לנו בנידון, יש לתת לחברת א.כ.א. פטור חלקי מאגרת ביוב, בשיעור של 27.7% בהתאם לסעיף 3 לחוק העזר לחיפה (אגרת ביוב), תשל"ו-1975 וזאת מיום 31.7.01. נא עדכנו בהתאם את החיוב של החברה הנידונה."

            הצדדים נהגו על פי זה ובמשך השנים שחלפו מאז 1.8.01 ואילך קיבלה העותרת את הפטור לפי השיעור הנ"ל ושילמה את אגרת הביוב רק בגין יתרת כמות המים שנצרכה במתחם. בהתאם לכך גם חייבה העותרת את שוכרי המבנים השונים, כל אחד על פי צריכתו לפי נתוני מד המים לגבי הנכס שבחזקתו.

            יש להניח שבמשך הזמן שחלף, רבו החילופים של השוכרים השונים וברי, אם מסיבה זו או מסיבות אחר לרבות מעבר הזמן, כי כיום לא יכולה העותרת לשוב אליהם ולחייבם בהפרשים בהם היא מתבקשת לשאת עקב ביטול הפטור (חיוב רטרואקטיבי העולה כדי 481,674 ש"ח, ראה נספח יג' לעתירה).

4.         כאמור לעיל, על פי הנוהל הפנימי של המשיבה, יש ליתן את הפטור לתקופה שאינה עולה על חמש שנים. למרות זאת, המשיכה העירייה המשיבה לתת את הפטור האמור לעותרת, גם לאחר חלוף התקופה האמורה, והיא המשיכה בכך עד ליום 19.08.08. בתאריך זה שלחה המשיבה לעותרת "דרישה להשבת אגרות ביוב שזוכו בחסר". במכתב זה מוזכר כי העותרת נהנית מן הפטור מזה כ-8 שנים וכי "בדיקת העניין העלתה, כי הפטור ניתן שלא כדין ובניגוד לנהלים שכן, מדובר במרכז קניות ולא במפעל תעשייתי או בבית מלאכה."

            עוד כותב עו"ד מילנר בשם המשיבה כי "טיבו של הפטור אינו ברור" , שכן "אין בחוצות המפרץ שטחים גדולים הדורשים השקיה ו/או מערכות מיזוג ענקיות, היכולים להצדיק את מתן הפטור, בשיעור שניתן."

            לאור האמור, נדרשה העותרת לשלם למשיבה, תוך 30 ימים ממועד קבלת המכתב, את כל הכספים בהם זוכתה העותרת, לטענת המשיבה, בחסר, בסכום כולל של 481,674 ש"ח, בגין חיובים שתחילתם ביום 01.01.02 וסיומם ביום 01.11.07, לרבות ריבית והצמדה.

            בסיום המכתב מתריע עו"ד מילנר בשם המשיבה "כי אם לא ישולמו הסכומים הנ"ל בתוך 30 יום ממועד מכתבי זה, אנחה את מרש(ת)י לנקוט בכל אמצעי חוקי העומד לרשותה, לרבות הגשת תביעה לבית המשפט המוסמך."

            בעקבות כל זה, הוגשה ביום 23.10.08 העתירה דנן.

5.         בעתירה טוענת העותרת כי אין הצדקה לביטול הפטור, במיוחד לא באופן רטרואקטיבי, והיא מבקשת כי בית המשפט יקבע כי הודעת המשיבה מיום 19.08.08 בטלה ומבוטלת, וכן כי יורה למשיבה להמשיך וליתן לעותרת פטור חלקי מאגרת הביוב בשיעור של 27.7%, כמתחייב מן ההחלטה מיום 12.09.01, וכן כי יקבע שהמשיבה מנועה מלדרוש כספים בגין אגרת ביוב ששולמה בחסר לתקופה שמיום 01.01.02 עד ליום 19.08.08.

העותרת טוענת בעתירתה כי המניע לביטול הפטור מקורו במחלוקות נוספות שנתגלעו בין הצדדים, בין היתר, בגין הטלת חיובים נוספים עבור מתקנים אחרים וביובים מאספים (ראה נספח יא' לעתירה) והגשת ערר לוועדת הערר לענייני ביוב (ראה נספח יב' לעתירה).

6.         בכתב התשובה שהגישה, מנסה המשיבה להצדיק את ביטול הפטור. היא חוזרת ומסבירה שהפטור ניתן שלא כדין; כי שטחי הגינון במתחם חוצות המפרץ אינם מצדיקים את מתן ההטבה המופלגת לפי שיעור הפטור, כפי שהוענק, דבר שאין להשלים עימו, ויש עימו הכבדה על שאר צרכני המים שבתחום השיפוט של המשיבה.

7.         במהלך הדיון ביום 27.04.10 הגישו הצדדים מסמך נוסף: זהו מכתב מיום 25.09.08 של מנהל המחלקה לצרכנות ומדי מים של המשיבה, מר הלון אליאס. המכתב מופנה אל העותרת, ובו כותב מר אליאס: "הנני להודיעכם כי בבדיקה ברשומינו נמצא שמפעלכם מקבל פטור מאגרת ביוב מעל 5 שנים. אי לכך החל מ- 01.01.09 יבוטל הפטור אלא אם כן תוגש בקשה מנומקת לפטור מאגרת ביוב."

8.         לאחר שעיינתי בחומר שבפני ושקלתי את טענות הצדדים, עלי לקבוע כי לא השתכנעתי שהייתה מצד העותרת הטעייה או הצגת עובדות בלתי נכונות כאשר פנתה בשעתו לקבל את הפטור. כל העובדות הקשורות לכך היו ידועות למשיבה, הן לגבי היקף שטחי הגינון שבמתחם והן לגבי מהות השימוש בו, אם לצורכי תעשייה ומלאכה (ראה סעיף 3(2) לחוק העזר) ואם לצרכים אחרים.